שם פרטי: מלכישוע
שם משפחה: שוורץ
תאריך לידה: 24 לאוקטובר 1973
שם האם: רות
שם האב: רחמים
מקום לידה: קרית גת
מקום מגורים נוכחי: קרית גת
מלכישוע. מלכישוע נולד בבית חולים רגיל, בלידה רגילה ללא בעיות מיוחדת או רגילות. למען האמת והדיוק, רק הלידה עצמה היתה ללא בעיות מיוחדות או רגילות. אבל מלכישוע עצמו, כשנולד, היתה איתו בעיה אחת קטנה וכפי שנראה הדבר באותו הרגע, חסרת משמעות. הוא נולד כששתי האצבעות הקטנות שלו, הזרת והקמיצה, בכף רגלו השמאלית, מחוברות. הייתה שם ולמעשה היא שם עד היום, פיסת עור עבה שחיברה אותן. זה הכל. הרופא אמר שזה הזמן "אסור לחכות, עכשיו צריך להפריד", הרב מצידו אמר "קודם כל מילה, אחר כך אצבעות". רות ורחמים, הוריו של מלכישוע, היו אנשים טובים אך טיפשים ונבערים אשר שמעו באדיקות לכל האמונות כולן, עיקריות ותפלות כאחד, כאילו שהן לא כולן תפלות. טקס ברית המילה אכן התקיים במועד אבל התוצאות לא היו ממש כמתוכנן. הניתוח נדחה לזמן אחר. ושוב נדחה. ואז התבטל ונקבע שוב והתבטל. במהרה כל העניין הפך לשגרה של דחיות, ביטולים וקביעה מחדש. אבל לעולם לא ניתוח. מלכישוע הבין כבר בגיל צעיר שהוא לא ממש בסדר, אבל מכיוון שלא היה לו למה להשוות, הוא לא הצליח להבין מה זה אותו דבר חמקמק שבאמת לא בסדר אצלו. הוא פחד לשאול וגם אילו לא היה פוחד, לא היה לו את מי. בילדותו, היה מלכישוע ילד טוב וממושמע. הוא קם , הסתובב, הלך, דיבר וחירבן בשירותים בדיוק בזמן. לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי. האחות בטיפת חלב אהבה אותו אהבת אמת. כל מה שקרה לו, כל צעד, כריעה, זחילה ומילמול, קרה בדיוק לפי לוח הזמנים שלה. לפי הגרף, לפי הסטטיסטיקה, בול באמצע, הילד הממוצע המושלם. ילד לתפארת משרד הבריאות. כשהוא פרש מטיפת חלב רצתה האחות לתת לו את צל"ש שר הבריאות, אבל למרבה ההפתעה והפליאה התברר לה כי מלכישוע טרם התגייס ואי אפשר לתת צל"ש, גם לא את זה של שר הבריאות, למי שטרם עבר בבסיס קליטה ומיון. הדבר לא מצא חן כלל וכלל בעינייהן של מטופפות החלב ובראשון האחות האחראית נחמה שוונצברגרבר. הלכה הטיפה האחראית של הסניף המקומי אל המפקחת האזורית, זו בתורה הלכה אל המפקחת הארצית שבזמנה החופשי קבעה פגישה עם כבור השר. הלך שר הבריאות אצל שר הביטחון ויחד טיכסו עצה. הלכו שניהם אצל הבוסית שלהם, ישבו להם במשרד מפואר שני חזירים וכלבה אחת והחליטו החלטה אמיצה. במסיבת עיתונאים קצרה הוכרז מצב חירום כללי ומתוקף מצב חירום זה, מעתה, יגוייסו לאלתר כל הגברים מגיל שנתיים ומעלה. הם יתחיילו, יקבלו קיט-בג צה"לי (כולל תפסן למחסנית) ודחיית שירות אשר תחודש כל שנתיים. את דחיית השירות קיבלו כולם, כמעט כולם למען האמת, כולם למעט אחד אם לדייק. את מלכישוע לא שיחררו וגם לא הורידו לו פרופיל בגלל מצבו הקשה, נהפוך הוא, הם העניקו לו את צל"ש שר הבריאות בטקס רב רושם ומגוחך עד מאוד. לימים ישקע מלכישוע בגעגוע קשה מאוד לתקופה הזוהרת הזו. הוא יאבד את החשק לחיות, לצאת מהבית ולעשות משהו בכלל. הוא יטול כדורי שינה והרגעה, ישתמש בסמים, ילך לזונות ויקלל את הבורא ללא בושה ומורא.
