אוקטובר 2008


דיטקטיב ברדאק כותב את הפוסט הראשון לבלוג החדש שפתח לעצמו. תחת הכותרת "רק בן-ברווז" הוא יספר על החיים הפשוטים שלו בלשון שכל אחד אוהב.


ברדאק מתאר במילים חודרות את המציאות הקשה בה הוא חי.


בחלומו ראה דיטקטיב ברדאק את אימו, עליה השלום, לובשת ברישול מופגן חלוק רחצה אדום. היא התקרבה אליו ואמרה לו:


הוא הקיץ בבהלה ולקח עוד כדור שינה.

גם כשביקר במעבדת השינה, בניגוד לקרבורטור שמשתתק למראה המוסך, לא פסקו החלומות המוזרים לפקוד את דיטקטיב ברדאק. הפעם הוא מצא עצמו מהרהר בעיניינים ברומו של עולם כשהוא כלוא במלכודת עכברים בפינה השמאלית של הגיהנום








בדיוק כשהנסיכה פאלציאלה, שנכלאה בצריח הגבוה על יד אביה המרושע, התכופפה להרים את הדיאפרגמה שלה, עבר האביר על הסוס לו חיכתה כל חייה.

דיטקטיב ברדאק חולם עוד חלום מוזר. הפעם, באופי קצת אירוטי.




הוא הסתכל עליה

כמו חלה טרייה

סמוקה וריחנית

אדמומיות פניה

הוא חשב על סשן סאדו מאזו

במגפיים שחורים ושוט מעור

והיא, על השוקולד שבמגרה




דיטקטיב ברדאק חולם חלום מוזר








בתור לפדיון הכפרות נגרר דיטקטיב ברדאק לוויכוח עם הממתינים

מדמוזל מותק התקשרה למשטרה ודיווחה בצורה מבולבלת ומעט היסטרית על גוף זר ומוזר שנחת אצלה בסלון. למזלה דיטקטיב ברדאק בדיוק היה בסביבה.