יום רביעי 4 פבר'
2009
מלכישוע – II
מאת מרמיטה, תחת הנושאים מלכישוע, נאדיה קומנצ'י
[2] תגובות
צבע עיניים: חום אפרפר
צבע שיער: שחור
גובה בבגרות: 177ס"מ
משקל בבגרות: 69 ק"ג (לפני ארוחת הבוקר אבל גם לפני הקקי של הבוקר)
מידת נעליים בבגרות: 43
בית ספר יסודי: עלומות הדרום
מורה אהובה: שרה – הזונה – שלוכצברג. היא לימדה אותו חינוך מיני ובזכותה הוא הבין מה לא בסדר אצלו.
מורה אהוב: ירוחם – החם – ברזאבול. הוא ניסה להסביר למלכישוע שאינטואיציה זו בסך הכל היכולת לקלוט רמזים מהסביבה באופן בלתי מודע.
בגיל 13, למרות כל החששות שאולי זה לא יתרחש לעולם, גמר מלכישוע בפעם הראשונה. באופן טבעי, העניין התרחש דווקא כשהיה ישן. הוא השפריץ אל תוך הסדין והתעורר בבהלה נוראה וכאבים, נוראיים אפילו יותר. לאחר שנרגע חזר מלכישוע לישון וכשקם החליט החלטה אמיצה, "מהיום" אמר לעצמו "אני לא אבריז יותר משיעורי חינוך מיני שמעבירה המורה שרה – הזונה – שלוכצנברג". באותם ימים, בד בבד עם הפריחה ההורמונלית שחווה, נטה מלכישוע להזכר בקיומה של נאדיה קומנצ'י. ההתעוררות המינית המלווה כל זכר בשלב זה של החיים, יחד אם זכרונותיו המעורפלים של גופה הדקיק, גמישותה המופלאה והחינניות המדהימה של תנועותיה המדוייקות השפיעו על מלכישוע השפעה מכרעת. מלכישוע התאהב, אהבה חזקה ונואשת. בכל פעם שמלכישוע היה נזכר בקיומה של אהובת ליבו האלופה האולימפית הוא אוטומטית היה אומר לעצמו – נאאאאאאדיייההה קומנאאאאאצ'י. בקול רם, איטי ומתגלגל, נאאאאאאדיייההה קומנאאאאאצ'י…". היא היתה משהו חד פעמי, נאדיה קומנצ'י. סיפור עצוב. מלכישוע זכר את נאדיה קומנצ'י, או כך לפחות היה נדמה לו. הוא לא היה בטוח אם אכן הוא היה שם כשזה קרה או שאולי הוא רק הוזה את הזיכרון הזה שלו. זיכרון מהאולימפיאדה במונטריאול, הוא היה נורא צעיר. הוא לא ממש בטוח איך, אבל יש לו תמונות של ממש בראש, אולי זה הכל מהשידורים החוזרים. כשגדל קצת יותר, הוא חיפש כל פיסת מידע, כל כתבה בעתון ישן, הוא נבר בספריות, חיפש בארכיונים ולא נרגע זמן רב. אם הוא היה יכול, הוא היה מתחתן איתה, עם נאדיה קומנצ'י. הוא רצה לקחת אותה אליו ולנחם אותה בעדינות בין זרועותיו שהיו שעירות עד מאוד בשביל ילד בן 13 שאפילו עדיין לא עושה ביד. הוא רצה להקים לה בית ולעשות לה ילדים. הוא רצה להכין לה מרק חם בלילה קר ולהגיד לה – אל תדאגי נאדיה שלי יקרה, הכל יהיה בסדר, אני אשמור עליך. הוא רצה ללמוד את שפתה ולחקות את מנהגיה, הוא היה מוכן לעשות כל שידרש ממנו ובלבד שהיא תהיה שלו. לבו יצא אליה והוא היה שרוי בעצב עמוק ומתוק של אהבה שלא תתממש לעולם. מלכישוע ידע שאין דרך אחרת וגם שאין דרך חזרה.
