יום שישי 7 ספט'
2007
הפעם הראשונה של הלנה
מאת מרמיטה, תחת הנושאים ברווזים, מוח, מריחואנה, סקס, שירה
אין תגובות
החום הכבד הזה, ממש מעיק על הלנה. היא כולה מתנפחת וכל הקונסטרוקציה המשוכללת של פרוטזות האלומיניום מתחילה ללחוץ עליה. הלחץ, החום, הזיעה וחוסר העונים הזה מוציא לה את החשק לחיות. עוד דקה, בשעה אחת ושלושים אמורה להגיע הפיסיותרפיסטית שלה. בסופו של דבר, היא איחרה בשלושים דקות, נכנסה בלי לדפוק בדלת ישר אל תוך חדרה של הלנה. בלי לומר מילה, היא החלה להפשיט את הלנה על המיטה המיוחדת שלה, את המכנסיים הקצרים עם השרוולים התפורים בקצה המכסים על ישבן א-סימטרי וקונסטרוקציה של אלומיניום תעופתי. היא פשטה גם את חולצתה דרך הזרועות המעוותות וחלצה את שדייה המפוארים מתוך חזיית תחרה שחורה. האריג הזה ממנו עשויה החזייה היה נעים כל כך למגע והיא השעתה אותה באצבעותיה מספר שניות טרם שהשליכה אותה בצד החדר. הלנה הביטה בה כמצפה למשהו, אצבעות ידיה רעדו, היא נשמה נשימות ארוכות ועמוקות, ופטמותיה הזדקרו והתקשו. הפיסיותרפיסטית הביטה בה ישר לתוך העיניים התרחקה צעד אחד אחורה ואמרה:
- הלנה, אנחנו לא יכולות להמשיך עם זה, אני אישה נשואה, אני לא עומדת בזה יותר.
- אבל את הבטחת לי, אמרת שתמיד תהיי איתי, שלעולם לא תעזבי אותי…
- אני עדיין אשאר איתך, אבל אני חייבות להפסיק עם הפגישות האלו…
- מה זה האלו, איזה מין דבר זה "אלו", אני אוהבת אותך, אני רוצה אותך !
- אני אוהבת אותך גם, אבל לא ככה. אולי נצא להסתובב, ביחד, גלידה וסרט או משהו כזה.
- כן בטח, את רוצה שכולם יביטו בי בפחד ורחמים, ובך בהערצה. יחשבו להם כל המטומטמים האלו, כמה שאני מסכנה וכמה את אצילת נפש שאת לוקחת איתך יצור מעוות שכמוני.
- לא נכון! לא נכון!
צרחה הפיסיותרפיסטית והחלה לבכות. הלנה, שנבהלה קצת מכל ההתרחשות הזאת הביטה אל הפיסיותרפיסטית עמוק פנימה אל תוך עיניה הדומעות. ולפתע ראתה את מחשבותיה, את עצב הגדול ששורר בליבה, את התסכול מבעלה, את האהבה הגדולה כלפיה וכמובן את תשוקותיה האפלות ביותר. היא הביטה לה לתוך העיניים וראתה אותן מתגלגלות בחוריהן ונוזל סמיך ואפור מלווה בדם נוזל מתוך האוזניים. היא מתה כעבור שתי דקות. הלנה התלבשה בקושי רב, זקפה את מיטתה החשמלית והחליקה אל תוך הקלנועית שלה והחלה בנסיעה. דרומה.
הלנה בדרכה דרומה על הקלנועית משננת שירים מפרי עטה.
