יום שלישי 26 פבר'
2008
קורותיה של רותי (סיפור בהמשכים עם מוסר השכל חמקמק) - חלק שביעי ואחרון
מאת מרמיטה, תחת הנושאים גמד גינה, החתולוזאורוס מת מצער ורעב, כור גרעיני, מוות, מיפלצת, פוסטינור, רותי
אין תגובות
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
מדי פעם היית קופצת רותי לביקור אצל דוד שוקי, שוקי מהכור. שוקי עובד בכור, הוא מהנדס בכיר וחשוב. שוקי גם גר קרוב מאוד לכור, למעשה הבית של שוקי הוא הבית הקרוב ביותר לכור. בין הבית של שוקי לכור ישנם, בסך הכל, 3 קילומטרים של חורשת איקליפטוס נעימה.
רותי הייתה מחכה לו בשער והם היו הולכים יחד את הדרך לביתו. בדרך הם היו עוצרים לפיקניק. רותי הייתה מביאה כריכים של אבוקדו וביצה, שוקי היה מביא סלט ירקות טרי מחדר האוכל של הכור, הם היו פותחים בקבוק, אוכלים בתאבון ומקנחים בחילופי תפקידים.
בפעם האחרונה שעשו יחד את הטיול, כבר אחרי האוכל בדיוק כששוקי כבר היה מחכה על ארבע בשמלת מלמלה מופשלת, רקטום משומן ואיבר זקור וסמוק. כשמעליו גוהרת רותי לאחר שחבשה על עצמה איבר פלסטיק אימתני, נשמעה שאגה אדירה מאחורי האיקליפטוס הגדול.
מפלצת נוראית, מוטציה מחרידה, יציר הקרינה, התגלמות השטן.
טרפה, רמסה, טילטלה, קרעה ובלעה, בלי מים, ממש כמו רותי.
