חתול

פוסטים בארכיון של הנושא 'חתול'




לקראת יום ההולדת השני של המרמיטה.אורג הממשמש ובא, מוגש שי צנוע לכל קוראינו.





שימו לב, מבט מעמיק עלול לחשוף תמונות קשות ומחרידות. אולם, לעולם אינן קשות ומחרידות כמציאות עצמה.

מרמיטה.אורג לא תהיה אחראית ולא משנה מה.

להורדה של הגרסה המלאה והמופלאה של יצירת האומנות יש ללחוץ (קליק ימני) ולבחור שמור קובץ או מה שזה לא יהיה, כאן.

אגב, גם אתם יכולים, כן כן כולכם. רק צריך לשלוח לו גלויה לסטפן שירמר הזה (האמת, לא נראה לי שחייבים, אבל מה אכפת לכם, כולה גלויה לאיזה גרמני אחד, מה יש?).





      

עם אור אחרון

אי שם, בואך דרום

הסקרנות מכריעה את המוסר

ואין לאן ללכת

  

   

name-3-3a.jpg

         

         

name-3-3b.jpg

   

     יוסי הלך לו בדרכו כשהוא שקוע במחשבות. הוא נזכר שהוא מאוד רוצה לאמץ חתול. הוא תכנן איך הוא ילך לאחת העמותות האלו של בעלי החיים העזובים, ויבחר לעצמו חתול, יקרא לו בונדוק. לפתע ניעור יוסי ממחשבותיו וראה אותם מולו.

     

name-3-3c.jpg

   

       

name-3-3d.jpg

        

מקדמיה, שב יוסי אל קו המחשבה הקודם שלו. מקדמיה, זה באמת שם מצויין לחתולה.

מיכל הקטנה הייתה ללא ספק הילדה הכי יפה בשכונה ולא רק זה שהייתה יפה כל כך, היא הייתה גם הבעלים הגאה והלא רשמיים של החתול הדומיננטי של השכונה. זה שכל הכלבים, החתולים והעכברים בשכונה מפחדים ממנו פחד משתק. בכל יום לאחר שהייתה חוזרת מבית הספר, מיכל הייתה לוקחת כוס פלסטיק עם אוכל של חתולים ומאכילה את הרצל החתול. ויקטור עבר שם לגמרי במקרה באותו היום. זה היה ביום שני, היה חם באותו היום, חם מאוד וויקטור רק חיפש צל לברוח בו קצת מהחום. בדיוק חמש דקות לפני שמיכל ירדה, הוא עצר בצל העץ ופגש את הרצל, הוא תפס את אותו, קשר לו את הידיים והרגליים, קצץ את זנבו, מרט את שפמו, תלש את פרוותו, עקר את שיניו, חתך את לשונו, שבר את צלעותיו, ביתק את ציפורניו, שלף את עיניו (בעזרת כפית פלסטיק לערבוב קפה של ארומה) וריסק את גולגולתו. מיכל בדיוק הגיעה והתחילה לצרוח ולבכות בהיסטריה. ויקטור לא ידע מה לעשות, הוא הביט בה המום ולפתע הוא ראה את מחשבותיה, את הצלקות הטריות כל כך שבנפשה הצעירה, כאילו הן היו נוזלות לה מתוך האוזניים. ענייה של מיכל החלו מתגלגלות בחוריהן ונוזל סמיך ואפור מלווה בדם נוזל מתוך אוזניו. היא מתה כעבור שתי דקות. ויקטור יצא מהחצר והחל ללכת ברגל. דרומה.

name-2-2.JPG

מיכל והרצל מוטלים בצד הדרך