יום ראשון 12 אפר'
2009
מלכישוע – VI
מאת מרמיטה, תחת הנושאים אופרה, אלימות, זבל, חיים קשים, חלומות, כוס, מוות, מלכישוע, משמעות החיים, נסיון התאבדות, סבתה, סיליקון, סליחות, סקס, פסח, רגיעון, שדיים, שנאה, תרנגול
תגובה אחת
בפרקים הקודמים:
בחלומו הטוב ביותר של מלכישוע: הוא חולם על להיות כמו כולם, להיות אדם רגיל.
בכי: של תינוק
יללה: של חתולה מיוחמת
קול: של גבר צעיר עם צינון קל
לחישה: של סוטה מין
אנחה: של קילקול קיבה
גניחה: של סרט פורנו דל תקציב
שירה: של חקלאי מצרי בשנת בצורת
"והיום אצלנו באולפן, מתארחת לבלובית גרשקוביצסקי. לולבית עברה הרבה בחיים הקצרים שלה. אימא שלה מתה בלידתה ומאביה היא התייתמה בגיל שנתיים. אבא שלה היה איש קטן וטיפש שמת צעיר וחסר כל בגלל עניין עלוב כל כך שאפילו הנייר לא מסוגל להכילו. היא נשלחה למנזר שם האחיות הזניחו אותה והתעללו בה בכל דרך אפשרית, בגיל 16 היא ברחה וחייה שנתיים ברחובות עד שמצא אותה אוליגרך שאסף אותה לביתו וכלא אותה איתו שם שלוש שנים. בסוף היא ברחה כשהיא בהריון מתקדם ותינוק בן חצי שנה קשור על הגב. היום היא נמצאת במעון לנשים אומללות לאחר שילדיה נלקחו למשפחה אומנת והיא ניסתה להתאבד. ובכן לבלובית, מה את פפססס… …קקקקקחחחחקקחקחקחקק… פסססססס…בימים האחרונים ?"
" קקקקקחחחחקקחקחקחקק… פסססססס… אני מה אני יודעת, יש לי מין סיוט כזה שאני די אובססבית עליו כבר די הרבה זמן שבו מישהו מאוד קרוב אלי, מישהו שאני מאוד אוהבת, מת. ואז אני חושבת על איך שזה נודע לי ומה אני הייתי עושה, מה היה קורה לי וכל החרא הזה. ולפעמים אני כל כך אובססיבית שאני מתחילה לחשוב שיש בזה גם אלמנט ייחול, שאני גם מייחלת לכך שזה יקרה. וככל שאני חושבת על זה יותר אני מגיעה למסקנה שאני פשוט מפחדת. אני מפחדת מהאהבה שלי, מהתלות …. קקחחחחחק… אחחחח… פסססססססססססססססס… ואז הוא תפס שאני… קקחחחחחק… אחחחח… פסססססססססססססססס… פוינג!" הרדיו שוב השתתק ברגע ההכי מעניין ופקידת הקבלה של "מרפאה לרפואה ספלטית – דר' פקבוקי הגדול" החלה לגדף ולקלל.
- כוס עומו הרדיו הזה, והמקום המחורבן הזה גם כן, לא קולטים פה כלום. זין, זין, זין על המקום הארור הזה.
בדיוק באותו הרגע נכנס מלכישוע למרפאה.
- סליחה, מתי אפשר לראות את הדר'?
- את הדר' אתה רוצה חמוד? תיכף נראה מה אפשר לעשות בשבילך. אבל תגיד רגע, איך זה נראה עלי אה? כרגע מרחתי את זה, תראה!
- איך מה נראה?
- אתה לא רואה את מה שמרחתי עכשיו?
- לא, לא רואה שום דבר מרוח
- הנה תראה פה יטמבל! אתה לא רואה שמרחתי?
- אה, בכלל לא רואים את זה, זה שקוף
- כן ברור, בכוונה קניתי בצבע שקוף
- מה זאת אומרת" צבע שקוף"? שקוף זה לא צבע, זה רק שקוף
- בטח שזה צבע, אתה לא רואה? כתוב על האריזה: צבע: שקוף!
- אבל איך יכול להיות משהו עם צבע להיות שקוף
- כי זה הצבע שלו, שקוף!
- המוח שלך שקוף
- אימא שלך שקופה
מלכישוע נכנע לפקידת הקבלה והודה בתבוסה
- את צודקת, זה צבע שקוף, ובאמת יפות הציפורניים שלך עם הלק השקוף והנצנצים המוזהבים.
- טוב, טוב בסדר הבנתי אותך, יאללה שב
אבל מלכישוע המשיך…
- וזה נראה ממש טוב על העור השזוף והחלק שלך, ולשיער השחור החלק והשופע שלך… זה מתאים לעיני האיזמרגד שלך , ולשפתי הארגמן שלך…
מלכישוע, כמו שאומרים, לא ידע מאיפה זה יצא לו פתאום וישר נכנס ללחץ כשהבין את מה שעשה. למזלו את הפקידה זה לא הרשים כלל.
- טוב יאללה תפסיק לבלבל את המוח, תשב פה על הספסל, יש מגזינים והשירותים בקצה המסדרון בצד ימין, הדר' יקרה לך כשהוא יהיה מוכן לקבל אותך.
מלכישוע התיישב מבולבל בחדר הקבלה על כורסה נוחה ורכה. מולו, קצת באלכסון ימינה ניצבה הדלת לחדרו של הדר'. הוא השפיל מבט וחיכה בסבלנות כשלושים דקות. במשך כל הזמן הזה, עבר לדלת, נשמע שיחה שהלכה והפכה סוערת יותר ויותרוהתפתחה עד כדי וויכוח קולני ואפילו בעל אופי אלים דרך דלתו של הדר'. מלכישוע לא הצליח להבין מילה בהתחלה, אבל לפי איך שזה נשמע, זה נשמע רע. לאט לאט עוצמת הקול עלתה ואיתה גם מידת ההקשבה של מלכישוע. כשלבסוף כבר אפשר היה להבין את המתחולל שם בפנים.
"אני רוצה תחת כמו של קיילי, שדיים כמו של דנוטה וכוס כמו של צ'יצ'ולינה, אתה מבין?! אם אתה לא יכול לעשות את זה אני הולכת לדר' גראופלברג הקליניקה שלו ממש קרובה, רק מעבר לכביש, חצי שעה ויש לי הצעת מחיר" הצעקות כבר נשמעו היטב מבעד לדלתו של דר' פקבוקי, מלכישוע ישב בשקט וחיכה והקשיב קשב רב למתרחש. הדלת נפתחה ומתוך החדר של הרופא יצאה אישה קטנה, נראת כבת חמישים ומשהו, רזה מאוד, די מקומטת, אפורה וכפופה. היא העיפה מבט במלכישוע והוא הבחין בדמעות בעינייה. מלכישוע השפיל את עייניו אך הרגיש שהיא מסתכלת עליו, היא נעמדה מולו ונעצה בו מבטים. מלכישוע הרים את הראש וראה אותה מולו, היא תקעה בו מבט והוא ראה בבירור את העיניים המטורפות והאדומות מבכי. היא שאלה אותו
- בת כמה אני נראת לך. אה? תגיד את האמת. כמה אה?
- …אאאהההה…… הההממםםםם….תראי… אני לא
- יאללה תענה כבר, נו כבר, נו תרים את הראש שלך, תסתכל עלי תראה אותי, תראה איך הציצי שלי עוד עומד ואיזה ירכיים רזות יש לי…
היא הרימה את החצאית וחשפה זוג רגליים שדופות, סדוקות עור ובולטות וורידים. היא כבר עמדה להרים את חולצתה תוך כדי שהיא צועקת…
- תראה נו, תראה, עכשיו אתה תראה איזה בטן שטוחה יש לי, וציצי שלא מהעולם הזה.
מלכישוע כבר היה די מבוהל והבין שהוא חייב לפעול ומהר
- לא לא לא, אין צורך
הוא אמר
- רואים שאת צעירה ,לא יודע, נגיד אולי עשרים וחמש…
היא הסתובבה חזרה אל החדר של הרופא וצעקה אליו
- אתה שומע מה הוא אמר, עשרים וחמש! אני לא מבינה מה הבעיה שלך, אתה לא צריך כמעט לעשות שום דבר. שיפוץ קטן, בחיי… אתה פשוט אפס פחדן!
בדיוק כשמלכישוע החליט לברוח משם היא פתאות צעקה "שלום ולהתראות" והסתלקה.
- בוא, בוא כבר, אני יודע שאתה שם
צעק הרופא אל מלכישוע. מלכישוע לא ידע מה לעשות, הוא קם וברגע האחרון הוא החליט להיכנס לחדר הרופא ולא לברוח הביתה.
- מה הבעיה חבריקו, אני מקווה שלא נבהלת ממנה, היא תמיד ככה, באה צועקת ופתאום הולכת.
דר' פקבוקי התרווח בכורסתו ומזג לעצמו כוסית. הוא הביט במלכישוע, בחן אותו טוב טוב, והוא ישר ידע שיש כאן עניין עם מורכבות ריגשית מאוד גדולה. לבושו ושפת הגוף של מלכישוע הסגירו אותו לחלוטין.
- אל תדאג זה בסך הכל מיץ תפוחים, אני לא שותה בעבודה
- דר', אני באתי אליך בעניין מסויים מאוד, זה משהו שאני דוחה מאז שנולדתי…
דר' פקבוקי הקשיב בריכוז רב, יש שהיו אומרים שדר' פקבוקי עשה אוזניו כאפרכסת, אבל אני מעדיף לא להשתמש בביטוי הזה. הוא קצת אינפנטילי. בכל אופן הדר' ניסה להתרכז ככל שיוכל כדי שיוכל להבין את דיבורו המהוסס של מלכישוע. באתו הזמן מלכישוע פסק לדבר והחל להוריד את נעליו. נעל אחר נעל ואז בהססנות הולכת וגוברת גם את הגרביים. אחת אחרי השניה הן ירדו והרופא הבין את הכל.
- נמאס לך להיות הברווזון המכוער אה? אין בעיה חבוב כאן תקבל בדיוק מה שאתה צריך במחיר ללא תחרות ושירות במהירות.
- רק רגע דר' זה לא הכל
אמר מלכישוע והוריד גם את המכנסיים והתחתונים שלו ונעמד מבוייש עוד יותר מול הדר' וסינן כמעט בלחש
- אתה רואה דר', גם בזה צריך לטפל.
הדר' הנהן בהבנה, התקרב אל מלכישוע ובחן ביסודיות את מצבו המורכב של מלכישוע. הוא הוציא מתוך המגירה שלו מצלמה דיגיטלית וצילם את מה שנראה לו חשוב מכל זווית אפשרית. לאחר כמה דקות הוא התיישב חזרה חיבר את המצלמה למחשב שלו ואמר למלכישוע שהוא יכול להתלבש. הדר' העלה את התמונות על המחשב והמשיך לבחון את ענייניו של מלכישוע בדקדקנות. לפתע עלה רעיון מבריק במוחו של הדר'.
- שמע, אה.. מלכישוע, אני יודע מה צריך לעשות, למעשה זה פשוט מאוד
- כן דר'? מה עושים? תגיד לי
- ובכן מלכישוע זה זה באמת פשוט, אנחנו נכניס אותך לחדר הניתוח, נסיר את פיסת העור המיותרת מכף הרגל שלך וישר, ללא שהות, נפרוס אותה ונשתיל אותה במקום שבו היא דרושה . אתה מבין, יש אצלך מקרה קלאסי שבו בעיה אחת היא הפתרון של השניה.
- וואוו דר' זה נשמע מצויין.
- כן, כן. גש אל הפקידה המטומטמת שלי ותקבע תור לשבוע הבא לבדיקה מקיפה, מדידות והכנות ואז כבר נקבע מועד לניתוח.
מלכישוע יצא מהמשרד שמח וטוב לב ופנה אל פקידת הקבלה
- הדר' אמר לי לקבוע תור לשבוע הבא
- וואללה, הדר' אמר לך, ומה נראה לך שאני עושה כל מה שהוא אומר?
- כן
- אז זהו שלא, פעם הוא ביקש ממני לנקות לו את השטיח של הכניסה חמשרד אותה יודע מה עשיתי?
- לא, מה עשית?
- חירבנתי לו על השטיח, המניוק.
- יופי, עכשי את מוכנה לקבוע לי תור?
- טוב בסדר, תבוע יום שלישי הבא, ב 12:45 ותביא איתך פנקס צ'קים, אתה תזדקק לו
- טוב, קבענו.
מלכישוע הרגיש טוב במיוחד, למעשה הוא לא ממש זכר מתי בפעם האחרונה הוא הרגיש כל כך טוב. הוא הרגיש שהביטחון העצמי שלו גבוהה כמו שהוא לא היה מעולם. אז הוא החליט לנסות את מה שלא ניסה מימיו, הוא החליט להזמין את הפקידה לצאת איתו.
- תגידי איך קוראים לך בכלל
- אני ? אני קוראים לי לואיזה או לואיז בפי החבר'ה. אתה חבר'ה?
- לא נראה לי שאני חבר'ה אבל מה את אומרת על מחר בערב, אולי נצא לאיזה מקום?
בדיוק באותו הרגע קיבלה לואיז את התמונות של מלכישוע שהדר' צילם לפני מספר דקות אל המחשב שלה כדי שתסדר אותן בתיק שלו שהיא בדיוק פתחה. לואיז הביטה בתמונות, במלכישוע ואז שוב בתמונות ולא ידעה מה לענות. מצד אחד הוא נראה לה חמוד הטיפוס המוזר הזה שמפלרטט איתה פתאום, מצד שני, התמונות האלו היו די מטרידות. היא נזכרה בסבתא שלה שתמיד מזכירה לה שגם היא לא מושלמת ומנדנדת לה שתתחתן כבר. וכשהיא מספרת לה על עוד חבר לשעבר, הסבתא טוענת בפנייה ש"לכולם יש שם אותו דבר בין הרגליים, מה את חושבת שעוד תמצאי שם? יהלומים"
- טוב סבבה, מחר בשמונה
