אוח, נו, זוכר אני, כשהחברה היו שותים וככה לאט לאט הם היו מתמלאים ברגשות עזים וחמים וכשהם, בלחיים סמוקות, היו יוצאים החוצה ככה להתרענן ופתאום לחלוטין במקרה היו פוגשים את דינה או רותי או סבצ'קה למשל (או כל חברה אחרת), או אז, הם היו מתגודדים יפה יפה בחצי סער סביבה וקוראים בקול רם: "הראי לנו את עפריך, הראי לנו את עפריך"