מרמיטה

בחלומות של שתיים בצהריים לאחר לילה ללא שינה מתהפכת רותי במיטתה.

בפיג'מה שקנתה לה סבתא היא שרועה על המיטה. בד הפלאנל הרך והנעים רפוי הגומיות והמדובלל בקצוות תמיד השרה על רותי תחושה ביתית וחמימה. את הפיג'מה הזאת היא לא תחליף לעולם.

פוסטינור כבר התחיל לילל לצד מיטתה של רותי במחאה על התאחרות הארוחה שלו. רותי התהפכה על צידה ומלמלה מתוך ספק שינה ספק עירות 'אבל אני, תמיד נשאר אני… כף כפית מזלג סכין… עוזה! בץ! נולי! איפה אתם, תחזרו, אל תשאירו אותי לבד עם הפינגווין הזה, הוא מפחיד אותי!'

בצעד כבד התנדנדה רותי בדירתה, היא נתנה לפוסטינור חצי כוס של אוכל יבש ולעצמה קפלייה אחת, ככה ליתר ביטחון. היא לא ממש זכרה מה היה אתמול הלילה.

רותי שבה הביתה מסוף שבוע אצל ההורים, השמש כבר שקעה והמועקה של השבוע החדש שבפתח השתלטה עליה לחלוטין. ביטנה הייתה נפוחה מכל המטעמים שזללה לה להנאתה וכעת היא הצטערה על החזירות הזאת ששוב תקפה אותה בבית ילדותה. היא התיישבה על הרצפה ליטפה את החתולוזאורוס שלה פוסטינור ברכות וחשבה על הוריה היקרים

      היא חשבה על תומר, החבר שלה מהתיכון, איתו היא נפגשת כמעט כל פעם שהיא מגיעה להורים

ובכל זאת תומר גמר, בפנים הוא גמר. היא ניגשה לשידת העץ שלה, פתחה את המגירה, הוציאה את הקופסא הקטנה ושלפה קפליה אחת. היא בלעה את הקפליה, כרגיל, ללא מים.

את מועקת השבוע הארוך שבפתח היא מסמסה בדרכה הייחודית והנעימה. זו לשונו הירקרקה, הקרירה והמחוספסת של פוסטינור המעוררת אצלה זיכרונות מבית אבא ומשכיחה את הצרות.

גבירותי ורבותי הנה הן לפניכם בפעם השניה: "האחיות פיסורה" בשירן השני מתוך האלבום המוקלט בימים אלו ממש.

גבירותי ורבותי… "ביצים של סיליקון וזין עם פרווה"

בדרכה דרומה, פגשה אליזבת אנשים רבים. את כולם, עד האחרון, היא השאירה מוטלים הרוגים על הרצפה, האספלט, האדמה או מה שזה היה, הדבר עליו ניצבו באותו הרגע

 איפה לכל הרוחות אפשר למצוא כאן קישואים טריים חשבה לעצמה אליזבת בדיוק כששמה לב לשירו של המלך ברקע

     לאט לאט היא החלה לחבב את המבט הזה שלהם, כשעיניהם מתגלגלות בחוריהן והאוזניים מתחילות לנזול

         מצב רוח לירי השתלט על נפשה

         היא הביטה בריכוז במסך הווידאומט שבפינה מתוך תקווה שזה ישחרר את אשר בבטנו, אבל כל זאת לשווא

   הדרום כבר מעבר לפינה, כן כן זאת עם הווידאומט