חפצים אינם מחרבנים

 

(שיר חירבונים נשי מנקודת מבט גברית

שיר ספק פמינסטי, ספק סתם אידיוטי)

 

 

בקטגוריה אבות האומה, אימא אדמה, אם האלוהים, אנשי העץ, הבתולה הקדושה, וונדרוומן, חרא, יציאת מצרים, מעשים טובים, סבתה, פקודות שנכתבו בדם וחרא, רוח הקודש | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אלוהים, אמורים, חיים קשים, חיתים, יבוסים, פלישתים | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אלוהים, משרפות, שואה, תאי גזים | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אלוהים, אלפיים שנות גלות, גיהנום, זמן, חגי ישראל, שואב אבק | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אלוהים, בית זונות, בית חולים, בית כנסת, בית מרזח, בית ספר, בית ראשון, בית שני, פקודות שנכתבו בדם וחרא | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אלוהים, יציאת מצרים | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אבא, אבות האומה, אברהם אבינו, אלוהים, עקדת יצחק | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אבא, אלוהים, ברית מילה, גיהנום | תגים | להגיב

דברים שאמרתי לאלוהים

בקטגוריה אלוהים, חגי ישראל, יציאת מצרים, מדבר, מלאכים | להגיב

10. שלום

אני בחצי הבקבוק הראשון ולא קרה כלום, ראשי קצת סחרחר אבל מה עם הרעל, גרישה מנדלוביץ', אולי אתה רמאי? בכל מקרה אני ממשיך לשתות, יש לי שני בקבוקים, אולי זה מספיק בשביל להרוג אותי אפילו ללא רעל. למה בכלל אני עושה את זה? כי אמרו לי? כי כזה אני? מה אני? רפש עלוב, תולעת קטנה ועיוורת רובצת בבוץ, שארית אדם. הייתי צריך לעשות את זה כבר מזמן, אולי כך הייתי חוסך קצת סבל לליפיושינצ'קה היקרה שלי. נו טוב, לפחות כבר אין מי שיבכה עלי, רק מי שישמח על לכתי, להתנפל על מעט הרכוש שיש לי, אף אחד לא יתחיל לבכות, כל מי שאי פעם עלול היה כבר מת. אני שוכב פה בתוך ארון ולידי ליפיושינצ'קה, כמה שליו הכל נראה, הקירות לבנים כל כך ובוהקים וליפיושינצ'קה יפה וזכה כל כך, מה אני עושה? והמתים, מתים. הכל שקט כל כך, לא שומעים את המולת הרחוב הרגילה, את הכירכרות, את הזוגות ההולכים, את השיכורים הצועקים, את הזונות הנאנסות, כלום, לא שומעים כלום. והסירחון מה קרה לסירחון הזה שאי אפשר להתרגל אליו. סירחון של בשר רקוב וחרא של סוסים, של רחוב מוצף זוהמה, של טבק ואלכוהול, סירחון מטבחה של אלכסנדרה פטרובקה. שני בקבוקים ריקים מוטלים על הריצפה, ואני שוכב שם צמוד לליפיושינצ'קה, ארון וארון, פני נראות שלוות כל כך, רגועות וחיוורות. ואני נעלם.

בקטגוריה ליפיושינצ'קה, מוות | להגיב