גיתית

כשגיתית נכנסה אלי לקליניקה הייתי קצת מבולבל, היא נראתה כמו אישה צעירה ובריאה לחלוטין. אמנם, קצת מכוערת, אבל לא הצלחתי להבחין שום דבר שיעיד על בעיה כלשהיא. אולם, היא התעקשה שמהו אצלה לא בסדר, היא לא ידעה להגיד מה, אבל היא פשוט ידעה, לדבריה, שמשהו אצלה לא בסדר. היא התעקשה לעבור בדיקה כללית ומקיפה ככל האפשר. התעקשתי שוב ושאלתי למה בכלל היא חושבת שיש אצלה משהו לא בסדר והיא ענתה לי, בשקט מתוח, כאילו כדי שאף אחד אחר לא ישמע, שהיא במלכוד, שהדבר הזה שיש לה, אחד הסמפטומים שלו זה שהוא מונע ממנה לדעת שיש לה אותו. אבל היא בטוחה, היא חכמה מספיק בשביל לדעת כזה דבר. לפיכך, שלחתי את גיתית לתת בדיקת דם, רוק, שתן, צואה, משטח רקטלי, תרבית וואגינלית, צילום ראות, ביופסיה, א.ק.ג., בדיקת שמיעה, בדיקת ראייה, בדיקת קולונוסקופיה וכמובן בדיקה פסיכיאטרית. בכל מקרה לפני שעזבה את הקליניקה שלי ביקשתי ממנה להיכנס אל מאחורי הווליון ולהתפשט. בעזרת האסיסטנטית שלי בדקתי לה לחץ דם, דופק, הקשבתי לראות שלה, הצצתי באוזניים, שקלתי אותה מדדתי את גובהה והקיפייה וביצעתי בה בדיקת נקבים עמוקה ויסודית. הבדיקות החיצוניות היו תקינות ונקבייה היו בריאים גמישים ונקיים. ממש תענוג לעבוד עם פציינטים שכאלו חשבתי לעצמי.

התוצאות של הבדיקות היו טובות, כולן עד האחרונה הראו שהיא בריאה ושלמה, כולן חוץ מהאחרונה כמובן אבל הפסיכיאטר כתב שזה לא רציני והכל יהיה בסדר. רק מספר מצומצם של טיפולים. הזמנתי את גיתית אלי לקליניקה כדי לבשר את החדשות הטובות. בו ברגע שהיא נכנסה שמתי לב בשינוי חריף שחל בה. היא הייתה חיוורת, העיניים שלה היו יבשות וניכר בה שהיא חלשה ועייפה. בדיקת מדדים מהירה הראתה שמצבה גרוע מאוד. הזמנתי לה אמבולנס, ובדרך לחדר המיון היא נפטרה. נתיחת הגופה העלתה שהיא מתה מחיידק טורף נדיר מאוד שככל הנראה היה על המחט של בדיקת הדם, כך סתם הוא לא היה שורד ומצליח להכניע אותה, אבל הזיהום שנגרם מהתרבית הוואגינלית והמשטח הרקטלי פגע במערכת החיסונית שלה והחיידק שיגשג והתפשט בכל הגוף. לכך כמובן תרם הדיכאון שתקף אותה אחר הפגישה עם הפסיכיאטר והטיפות שנכנסו לה לעין מבדיקות השתן שבחדר הסטרילי בו היא קיימה יחסי מין לא מוגנים עם הטכנאי של המכון לצילום רנטגן שליווה אותה לבדיקה. היא פשוט הרגישה שהיא עומדת למות ורצתה לחוות יחסי מין מזדמנים לפחות פעם אחת בחייה. בבר של מרטין רנזורי ישבתי על כוסית וויסקי וחשבתי שאולי לא הייתי צריך להעביר אותה דרך כל הבדיקות היקרות והמיותרות הללו ואולי, רק אולי, אני הייתי צריך לקיים איתה יחסי מין מזדמנים במקום הטכנאי הזה. המחשבה הזאת הציקה לי עד מאוד. כדי להשתחרר ממנה אספתי בדרכי הביתה את ז'אנט מפינת הרחוב. היא עדיין ממשיכה במבצע של מציצה וג'ויינט במאה שקל.

פעם הייתי בתימן

ופעם ראיתי כושי קטן

ופעם אחר פעם

כאילו נעצר הזמן

הכל חוזר להיות קטן

ולנצח אצלי נשאר

הכאב בישבן

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה בוזמק, ביאליק, גמד גינה, דליה איציק, ווגינה, חגי ישראל, כוס, מוות, מין בטוח, מין מזדמן, סקס.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים