חמישה דברים

 דויד שלח אותי.

1. דרסתי אוטו

 פעם, בערך כשהייתי בן 10, דרסתי אוטו בערב פסח. רצתי לכביש כמו ילד טוב באר שבע ממוצע וקצת מאוחר מדי שמתי לב שמגיע רכב (אני חושב שזו היתה חיפושית). הרכב פגע בי ועפתי קצת. הנהג עצר, יצא מהאוטו, לקח אותי בידיים ועלה ברגל עד לקומה הרביעית שם גרתי. משם יחד עם אימי הוא לקח אותנו לבית החולים. עשו לי צילום או שניים וראו שאני בסדר גמור. בינתיים את הנהג אישפזו עם אירוע לב קל בגלל הבהלה וההתרוצצויות. אני מקווה שהוא התגבר.

2. היה לי אוסף קקטוסים

אני אוהב אותם מאוד, את הקקטוסים. את הצורה האקורדיונית שלהם, את הירוק הכהה העמוק שלהם, את הפריחה הקצרה, את האיטיות שבה הם צומחים ואת זה שגם אם נוסעים לחודש לא צריך לדאוג למישהו שישקה את העציצים. שיאו של האוסף היה בערך בשנת בר המצווה שלי ואז הוא מנה קרוב ל-200 מינים שונים. האוסף לאט לאט התפוגג אולי בגלל ההתעוררות ההורמונלית האופיינית לגיל זה. גם היום אגב יש לי כמה במרפסת. 

3. שיקרתי הרבה בצבא

אני לא ממש גאה בזה ואני יודע שזה לא כזה עניין גדול ובכל זאת גם אני שיקרתי. סיפרתי על אירוע משפחתי מפוברק כשרציתי לצאת להופעה של הביסטי בויס.  עבדתי על הנהג של משאית ההספקה כדי לקבל קצת יותר פרילי. זייפתי אישורי כניסה לבסיס כדי להכניס מישהי לבסיס ואז לחדר ואז למיטה אבל למזלי לא להריון, היא הגיעה מוכנה. הלכתי למשקי"ת ת"ש וסיפרתי לה סיפורים כדי לצאת להופעה של לו ריד, הבת זונה לא שיתפה פעולה. לסוניק יות' ויאנג גאדס הצלחתי. בתור חייל בחיל הקשר תמיד מצאתי איך לגנוב קו אזרחי לשימושי הפרטי, צריך לזכור שזה היה עוד לפני מתקפת הסלולרים. התקשרתי לקצין שלי מהבית ואמרתי לו שאני בבסיס, לא היתה לו שיחה מזוהה. בלשכת גיוס דרום, במשרד מפקד הלשכה, על השולחן, עם מאבחנת, אני יודע, זה לא ממש שקר, אבל בכל זאת.

4. הייתי בשיקגו

יהודי עשיר הציע מלגה לבוגר האוניברסיטה העברית מתחום מדעי כדור הארץ לבוא ולהתארח שלושה חודשים באוניברסיטת שיקגו. זכיתי. הייתי בהרבה הופעות, חנויות תקליטים, מוזיאונים, הסתובבתי בצ'ינה טאון וגם באזור של ההודים, אכלתי טוב, שתתי כמו חזיר ומדי פעם שיחקתי ביליארד כל הלילה, מצאתי חברים יפנים, פרואנים, קוריאנים, גרמנים, אמריקאים וגם ישראלים. אה, וגם הייתי קצת באוניברסיטה מדי פעם. היה כיף.

5. דויד חיתן אותי

אחרי החתונה האזרחית בפראג התעורר הצורך להרקיד את הדודות והאכיל את הדודים. אז גם עשינו טקס נחמד וקצר שנוהל באהבה ובמסירות על ידי האיש היקר שהעביר את השרביט. 

 

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה באר שבע, מוזיקה, פסח, קוצים, שקרניקים.‏ קישור ישיר לפוסט.

תגובה אחת על חמישה דברים

  1. מאת בועז כהן‏:

    אח, אתה חייב איזשהו פוסט ארוך ארוך על שיקגו.

    אוי, אוי, שיקגו…עיר הרוחות וההופעות..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים