מר אלימלך


מר אלימלך נכנס אלי לקליניקה כשכולו מיוזע ומסריח. הוא התלונן על עצירות קשה וסיפר שכבר חודש לא חירבן אפילו אפונה. ביקשתי ממר אלימלך להיכנס אל מאחורי הווילון, להפשיל את המכנסיים והתחתונים ולהתכופף, הוצאתי מהארון את ערכת כלי העבודה האנאליים המורחבת שלי וכדרך אגב שאלתי אותו אם בכלל אכל אפונה לאחרונה. הוא לא אכל אפונה כבר שנתיים. לקחתי פריסקופ אנאלי, שימנתי היטב והחדרתי אותו לתוך פי הטבעת שלו. חשבתי לעצמי שאני חייב לראות מה לכל הרוחות קורה שם אצלו. את הסנטימטרים הראשונים עברנו בקלות אבל לאחר מכן נכונה לי הפתעה. בעומק של כחמישה סנטימטרים הבחנתי בגוש שעיר בצבע חום-אפור. כשניסיתי לדחוק בגוש ולעקוף אותו, שמתי לב שהוא נע בחוסר נוחות. לפתע, הבחנתי בצידו האחד של הגוש בזנב ובצידו האחר באף קטן ועכברי. רצתי מייד למחשב, פתחתי את מדריך המכרסמים החדש של גוגל. לאחר השוואה קצרה עם מספר מינים גיליתי שלמר הלימלך יש גרביל במעיי הגס, גרביל כפול ציצית ולבן חזה אם לדייק (מין שהיה בסכנת הכחדה בשנות השישים לאחר ששיטחי המחייה הטבעיים של מין זה התמלאו בהיפים מסוממים). שימנתי את פי הטבעת של מר אלימלך בשנית והחדרתי לתוכו מלקחיים רקטליים כדי לשלוף את הגרביל ואם אפשר שיהיה עדיין בחיים. כששאלתי את מר אלימלך לפשר הדבר הוא מלמל משהו על מנהל החשבונות שלו ופגישת עסקים משותפת במקסיקו. לאחר ששלפתי את הגרביל הראשון, בחיים פחות או יותר, הבחנתי בעוד שלושה פרטים בוגרים וחמישה וולדות בני לא יותר משבוע. שלפתי את כולם והכנסתי לתוך הטרריום שלי. האסיסטנטית היקרה שלי, ציפורה טובחוב, ניגבה אותם בעדינות ונתנה להם חסה ומים. באופן שאינו ברור לי עד היום הם הצליחו לשרוד בתוך המעיים של מר אלימלך. לאחר שהוצאתי את כל הגרבילים שלפתי את הפריסקופ האנאלי, המלקחיים הרקטליים, הפנס, חיישני הטמפרטורה והחומציות, התרבית האנאלוגית והדילדו מסילקון של ציפורה טובחוב מתוך הרקטום של מר אלימלך והצצתי פנימה כל עוד הפתח מורחב, ככה סתם בשביל לראות מה קורה. תוך כדי שאני מסתכל הסברתי למר אלימלך על הסיכונים הכרוכים בפרקטיקה הגרבילית. בנוסף המלצתי לו על תה צמחים וכדורים מסוימים להפגת מתחים, שיחרור לחצים והרפיה של שרירים טבעתיים. כל הפעילות הזאת במעמקי החלחולת של מר אלימלך יצרה גירוי עצבי חזק ולפתע ניתן היה להבחין בגוש חרא ענק ושחור מתקרב במהירות אל היציאה. ציוויתי על מר אלימלך לכרוע בפינת הקליניקה ודחפתי את הדילדו של ציפורה לתוך הפה שלו, כדי שיהיה לו משהו פלסטי לנשוך ולא יזיק לעצמו מרוב כאבים שבוודאי יגיעו בעוד רגע קט. תפסתי מחסה וציוותי על האסיסטנטית שלי, ציפורה טובחוב, לצאת מהחדר. מר אלימלך חירבן את עצמו למוות. גוש החרא, במשקל של כ 7.5 ק"ג, קרע את המעיי הגס של מר אלימלך, מחק את פי הטבעת שלו, גרם לכאבים נוראיים, איבוד דם ויצר לחץ אדיר על בלוטת הערמונית שלו. גלים בלתי נסבלים של כאב ועונג הציפו את מערכת העצבים של מר אלימלך. במשך מספר דקות שנדמו כנצח הוא צעק, בכה, צחק, נאנק ונהם עד שנפח את נשמתו עדן, תוך כדי שהוא חווה את האורגזמה הרקטלית הראשונה בחייו. מחזה קשה. בסופו של דבר גופתו של מר אלימלך היתה שרועה עירומה על רצפת הקליניקה שלי, סביבה גושי חרא ושלוליות של דם ובפיה דילדו סיליקון סגול, הוצאתי את המצלמה שלי מהמגירה וצילמתי כמה תמונות לשם תיעוד המקרה. פתחתי את הדלת, קראתי לאסיסטנטית שלי והודתי לה על שנתנה לי להשתמש בדילדו שלה. בזמן שהאסיסטנטית המסורה שלי ניקתה את כל הבלגן, המשכתי לקבל פציינטים בחדר האטום. כשסיפרתי על מה התרחשויות היום בבר של מרטין רנזורי כולם טענו שהייתי צריך לשלוח אותו לניתוח קייסרי, רשמתי את זה לפני ביומן, שילמתי את החשבון והלכתי הביתה.

ויתחראו במחראות העמק

ויתחראו במחראות ההר

והחרא לא איטי ולא נמהר

וייתגמשו מפתחיהם גמישין גמישין

וישחררו מתמצקיהם טיפין או גדולין

עת יבואו מוצקין בשעריהן תחתונים

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אלוהים, בית כנסת, גרביל, דובי גל, דילדו, חור, חרא, מוות, פקודות שנכתבו בדם וחרא, פריסקופ, רפואה, תורת הקוונטים.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים