מלכישוע – VIII

אבל מה עם מלכישוע, אבל מה עם מלכישוע?

מלכישוע מת. לפני כמה שבועות הוא מת. קצת אחרי מייקל ג'קסון. מלכישוע מת ואף אחד לא שמע על זה, לא היו אנשים בלוויה חוץ מאותו קומץ מושמץ שכרגיל עשה בלגן וגמר את הבורקס. מלכישוע לא סתם מת, הוא מת אומלל. אבל הפעם, בניגוד לפעמים קודמות האומללות באה לתוך תקופה מאוד אופטימית שלו ומאוד לא אופיינית. בהחלט אפשר לומר שרגע אחר אחרי שהוא היה אופטימי בפעם הראשונה בחיים שלו. הוא לא התבייש, הייתה לו בת זוג, דירה נחמדה, כל מה שחלם עליו. ואז לאחר רגע אחד של אומללות תוקפנית הוא מת.

למזלנו, למרות שלא כולם יסכימו שזה אכן מזל, השאיר אחריו מלכישוע שיר שכתב כמה רגעים לפני מותו. השיר לא ברור, לא מובן ואף יש בו שגיאות שככל הנראה אינן מכוונות. ברם, לאחר מחשבה מעמיקה, הוחלט להביא בפניכם את השיר כמו שהוא:

הביצים שלי קפואות

מהמים הקרים

ששטפתי אותן בהם

אחרי שעשיתי ביד

ואז הלכתי לשירותים

ונזכרתי לפתע פתאום

בברכת המקובלים בשכונה

לאילו שאינם נמנים

מחלוקה דיר דוקה

דיר דיר עלוקה

או למשל בעברית

שלא יצא לך פיפי

ישר לפני השינה

ואז עם שחר

בשלפוחית עצומה

וזקפה ערומה

בתוך השירותים

על כל השירותים

רות סוף.

(מלכישוע, 2009)

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אהבה, אלוהים, ביצים, בית זונות, בית כנסת, בית ספר, גיהנום, חופש, חור, חושך, חרא, מלכישוע, עשה לך רב, ציפי ליבני, ציפי שביט, קיפי בן קיפוד, שבלול, שירה, תהום.‏ קישור ישיר לפוסט.

תגובה אחת על מלכישוע – VIII

  1. מאת יוסוף‏:

    אהבתי את הקישור ל"אבל מה עם אהבההעהעהע"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים