אבטיח

השיר הזה, הוא בעצם בלוז שנכתב על ידי דמות של משורר אורבני מהמזרח התיכון הצופה בדאגה אחר התמודדותו של הגבר המודרני עם התרסקות האידיאל הגברי הקלאסי. הוא כתב בלוז לכל אותם גברים ונפשם המסוכסכת, שבערב קייצי חם, בזמן שבת הזוג שלהם מזיעה בחדר כושר, הם גומרים את כל האבטיח שהיה בבית, מסטולים.

 

לא אכלתי אבטיח

 

לא אכלתי אבטיח

אפילו לא שתתי מיץ

לא אכלתי אבטיח

סתם התיישבתי עם מפית

לא אכלתי אבטיח

לא זאת שלי היא הכפית

לא אכלתי אבטיח

הכתמים הם מאתמול

לא אכלתי אבטיח

זה גרעפס של משהו אחר

לא אכלתי אבטיח

הקליפות של השכן

לא אכלתי אבטיח

עוד יש קצת במקרר

לא אכלתי אבטיח

אבל האמת היא שנגמר

לא אכלתי אבטיח

אפשר לקנות עכשיו…

 

 

 

לא אכלתי אבטיח

אלך לסופר עכשיו ממש

לא אכלתי אבטיח

את רוצה אולי גם גלידה

לא אכלתי אבטיח

נו ההיא עם הפקאן

לא אכלתי אבטיח

בטני כה נפוחה

לא אכלתי אבטיח

נשפכתי פה, על הספה

לא אכלתי אבטיח

אולי מחר עם אור ראשון

לא אכלתי אבטיח

עזבי, יש אפרסמון

 

20160726_224507

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אבא, אבות האומה, אברהם אבינו, אהבה, אלפיים שנות גלות, אם האלוהים, בובת מין, גיבורי על, טיפים לשמירה על הגזרה, ילדים זה שמחה, כור גרעיני, משמעות החיים, שירה, שלדים בארון, תאי גזים, תורת הקוונטים, תרנגול.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים