9. מיקובקטריום טוברקולוזיס

כשהתעוררתי גופה של ליפיושינצ'קה עוד היה חם אבל ליבה כבר פסק. רצתי לנגר והזמנתי שני ארונות קבורה, אחד לגבר ואחד לאישה. הוא הבטיח שהם יהיו מוכנים כבר  באותו היום. משם המשכתי אל סדנת המצבות, הזמנתי שתי מצבות שיש יפות ושילמתי במזומן. התחנה הבאה הייתה חנותו של גרישה מנדלוביץ' אצלו רכשתי כמה מטרים של בד קטיפה שחור וזול, בקבוקון קטן של סטרכנין טהור וגם סחבתי שני בקבוקים של וודקה מתובלת ויחסית משובחת בזמן שגרישה הלך לחפש את הסטרכנין. כשהגעתי לחדר ערבבתי את הוודקה עם הסטרכנין, כפי שאתם לבטח כבר הבנתם, הייתה לי תכנית. הארונות שהזמנתי הגיעו בזמן וסידרתי את גופתה של ליפיושינצ'קה בארון הקטן, כיסיתי בקטיפה את גופה הערום. היא הייתה רזה וחיוורת כל כך, ועדיין יפה יותר מכל אישה אחרת שאי פעם ראיתי. מתחת לראשה הנחתי כרית מפוך אווזים. באופן זהה סידרתי את הארון הגדול, נכנסתי לתוכו והתחלתי לשתות.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אהבה, בארון, הפרשות, חושך, חיים קשים, טוברקולוזיס, ליפיושינצ'קה, מוות, מיקובקטריום.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים