7. אלוהים

מצבה של ליפיושינצ'קה רק הולך ומחמיר. דוקטור בורשטיץ לקח שני רובל ואמר שאין דבר שהוא יכול לעשות, "גורלה של ליפיושינצ'קה מונח כולו בידיו של אלוהים" הוא אמר. אלוהים, איזו בדיחה. יש לו בכלל ידיים לנכה הזה. מחר בבוקר אני אלך לבחור ארון לקבורה ושיש למצבה. את סופו של הערב העגום העברתי בבית המרזח של משפחת גרוז'בסקוביץ'. השתכרתי עד מאוד ונקלעתי לוויכוח מר עם שני קצינים זוטרים בחופשה שבמזל לא הגיע לכדי אלימות ממשית. לאחר שגיליתי את אשר על ליבי האידיוטים האלו טענו שאלוהים תמיד מראה לנו את הדרך הנכונה ולפעמים אנחנו פשוט מתעלמים או לא מבינים את סימניו, אבל האל הוא טוב וסלחן ואל לנו לשפוט את דרכיו. אני לעומת זאת טענתי שהם מטומטמים גמורים ושהאל שלהם הוא סתם זקן חרמן עם בעיות מעיים קשות ושהוא ככל הנראה כבר כמעט מת. לפנות בוקר יצאתי מבית המרזח אל האוויר הקר שסילק מעט מין השיכרון וסייע בידי להגיע חזרה לחדר. ישבתי לצידה של ליפיושינצ'קה אחזתי בידה, הנחתי את ראשי על חזה ונרדמתי.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אבא, אימא, אלוהים, אקדמיה, בית זונות, בית חולים, בית כנסת, בית מרזח, וודקה פולנית, ליפיושינצ'קה, צבא, תרנגול.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים