3.בעלת הבית אלכסנדרה פטרובקה

אני אבוד! אנה פבלובה שוקדת על מיטתו של בעלה הגוסס ואין בידה לסייע, אפילו לא קופיקה אחת. ואצלי בחדר, נערה חבולה, רטובה, מסריחה ומלוכלכת בוכה ללא הפסק. היא מבינה, ליפיושינצ'קה שלי היקרה, היא מבינה. כמה סבל וצער ידעה צעירה זאת בחייה הקצרים. אלכסנדרה פטרובקה, בעלת הבית שלי, התדפקה על דלתי לדרוש את דמי השכירות החודשיים שאין ביכולתי לתת. היא הפסיקה כבר להכניסני במניין ארוחת הבוקר של הדיירים, כבר יומיים לא בא דבר אל פי, אפילו לא דייסת הדגנים החיוורת שמגישה מרשעת זו לדירייה האחרים. בקרוב נשאר גם ללא קורת גג.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אבא, אימא, ליפיושינצ'קה, מוות, פירות יבשים, פלוץ, רגל קרושה, רחמים, תורת הקוונטים.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים